אז תכלס העניין הוא כזה – האלבום של דיג׳יי קאהלד ארוך אחושרמוטה, סבבה? בקו הטכני אני לא יודע אם צריך או אפשר בכלל לקרוא לדבר הזה אלבום. אז לעגמת הנפש הזאת שנקראת ׳להקשיב לאלבום של 23 שירים באורך של שעה וחצי׳ החלטתי לעשות פינה מיוחדת: ביקורת קצרה לאלבום ארוך.
תבינו, כל העניין של סטרימינג ואיך שהוא השתלט על שוק המוזיקה גורם לאומנים לחתום בלעדיות אצל חברה מסויימת (אפל מיוזיק לרוב), ולהפיץ רק אצלם את האלבום החדש שלהם. הראשון שפיענח נוסחה לעשיית כסף מזה היה דרייק, שבתחילת השנה שחרר את 'More Life' בטענה שהוא לא אלבום, אלא פלייליסט. אין רצף מסוים, פשוט רשימה של שירים שנחה לה תחת אותה עטיפה; לשמוע בסדר אקראי, לשמוע את הסינגלים, העיקר שאתה שומע ומזרים. וכך גם עשה קאלד.
גם ככה האינטרנט היא טריטוריה אידיאלית של קאלד כי הרי, הוא meme. אז למה לא לשחרר אלבום גדוש בשמות זוהרים כמו דרייק, טרוויס סקוט, ריאהנה ומיגוס בלעדית באפל מיוזיק ולקבל תרגיל יחצ מדהים? מה שנקרא – MAJOR KEY ALERT.
רק מהסינגלים הבנתי לאן אני נכנס, למרות שאני לחלוטין לא יכול להתכחש להצלחה שלו, 'I'm The One' הוא סינגל עם קונספט מיושן. פזמון-ראפר1-פזמון-ראפר2-פזמון וכו׳. הביט לא מתפתח, ובוורס השלישי אני כבר מאבד פוקוס והבאס מעיק לי; כמו גם 'On Everything' הצורם, שבו האוטו-טיון של טרוויס איבד משמעות עם הפזמון הזה, והוורסים של ריק רוס וביג שון ממוצעים אפילו לרמה שלהם.
23 פאקינג שירים, 23! יא מניאק היית חייב להוציא גם ג׳ורדן עם האלבום אה? איזה מקושר אתה קאהלד אינעל דינק. ואיזה אנרגיה יש לך. שנים על גבי שנים אני זוכר אותך באנרגיה חיובית. כשנכנסת עם וורס משלך ברמיקס של 'All I Do Is Win'? פפפ הייתי קצת SHOOK. כי… אתה מבין? זה גם meme.
אני-ווי, בוא נדבר דוגרי; עזוב את זה שלשמוע את כל האלבום זו חוויה מתישה כן? יש שירים שלהגיע לסוף שלהם מרגיש כמו טיפוס הר בפני עצמו. עוד פזמון מקדים, עוד קטע מעבר, עוד צעקות. חלאס. ואללה 2 דקות וחצי בתוך השיר 'Nobody' הייתי בטוח שזהו, נגמר. אבל לא, עוד 2 דקות של שיר. בשביל מה?
כל האלבום הזה נשמע כמו פלסטיק. הוא נשמע כמו הסטריאוטיפ שבראש של מישהו שבחיים לא שמע היפ-הופ וגם לא מתכוון. למה? כי סטרימינג זו ארץ האפשרויות הלא מוגבלות. אם קנייה ווסט (ועכשיו גם יאנג ת׳אג) יכול לשנות משהו באלבום שלו אחרי שהוא יצא, אז למה שקאהלד, מכונת הלהיטים הזו, לא יוציא אלבום שבו הוא פשוט זורק את כל הרעיונות שלו לקיר ומחכה שמשהו יידבק. ככה זה שהמוצר חזירי.
השאר תגובה