בעיות הדיור והקשיים הפיננסים העומדים בפתחם של הזוגות הצעירים בישראל לא חדשות לנו, אך הנושא המדובר והשנוי במחלוקת הזה זוכה עכשיו לככב כקונספט המרכזי באלבום, ככל הנראה הראשון בישראל שעושה זאת. בקרוב אצלכם, אלבומם החדש בן הכמעט 40 דקות של "נמש" (רון כהן) ואשתו הביטמייקרית והמלחינה "שוליית הקוסם" (שירי אריאלי כהן), מציג לנו בעזרת הבעיות האלו פן אחר בגל החדש של ההיפ הופ הישראלי.
נמש בן ה- 26 מוכר בעיקר לקהל מאזור השרון בתור אחד מהראפרים המחתרתיים הותיקים הפועלים שם. בשנת 2007 הקים את הרכב הראפ ״אפרקאט״ שכלל בן היתר גם את ג׳הבי (שמוכר כרגע בזכות עבודותיו עם עומרי "69" סגל), והוציא כבר לפועל מאז מעגלי ראפ אורבניים בכפר סבא. כשבאמתחתו לא מעט שירים כבר מהיותו מתבגר ('באתי', 'מספר 54'), נוצר הרושם שנמש הוא ראפר בעל מודעות חברתית ודעה חריפה ועצמאית על כל הטירוף שקורה במדינתנו הקטנה. הוא אף הוציא אלבום בגיל 21 הנושא את מספר גילו ומספר על חוויותיו בתור חייל קרבי. השיר המוכר ביותר משם, ״עבדים״, מתאר את המעגל האינסופי של הצרכנות הישראלית שרק ממלאת את האינטרסים של היושבים למעלה. אך עכשיו, קשה לי להגדיר את בקרוב אצלכם כפרויקט ה"רציני" הראשון או כ"אלבום הבכורה" של נמש ושוליית הקוסם, אך ללא ספק מדובר באלבום פריצה מהשאפתניים שנראו השנה.
חזותם נטולת המניירות (אם תרצו – "סוואג") של הזוג כהן לא נראית לרגע כגימיק שבא לעשות לנו "הפוך על הפוך", או לחילופין לא נראית זולה מדי – הם מביאים את הפרסונות שלהם כ"אנחנו כאן ועכשיו", ומצליחים להכניס את המאזין עמוק לשורש בעיותיהם. יתרה מכך, האלבום, הארוז בצורה של קסטת טייפים ישנה המתחברת למחשב ב- USB, לא לווה במסע פרסום מסיבי ככל הניתן. מטרתם של הצמד לצבור קהל יעד מעבר לאלו שהכירו אותם קודם לכן אכן נעשית בצורה שקטה יחסית, אך נראה כי הצלחתם וההכרה לה הם מייחלים נראית קרובה מתמיד.
הסינגל הראשון מתוך האלבום, "הזוג הצעיר", מציג סיפור טיפוסי סמי-אוטוביוגרפי, על היכרותו של נמש עם חברתו ואשתו בהווה ועל, כאמור, קשייהם בבניית עתידם הכלכלי לאחר נישואיהם. השיר, המסמפל בפזמונו (הסימפול היחיד באלבום, אגב) את אחד מגדולי הזמרים הישראליים הפועלים היום, אהוד בנאי, מתוך שיר מאופרת הרוק "מאמי" של הלל מיטלפונקט – נותן לנו טאץ' אותנטי ואף אוריינטלי יותר משאר השירים באלבום בעזרת הסמפול המדויק, ונראה כפתיחה נאה ומבטיחה; "פגע וברח" החריף, המביא התפרקות פוסט מודרנית של בעל טרי וככל הנראה גם אב לעתיד אל מול אוזלת ידם של נהגים שיכורים, גורם למאזין לחשוב צעד קדימה אל תוך הטריוויאליות המטרידה הזו, ומבסס עצמו כאחד השירים החשובים ביותר בראפ הישראלי השנה; "פייסבוק" בעל הרוח הקומית, היוצא כנגד ההתמכרות הישראלית לרשתות החברתיות ("עם ישראל תראה אותך עכשיו / רוקד סביב לייק הזהב"), הוא אחד המסמכים המשעשעים והמקוריים שנראים לנו באלבום; ו"תאמיני לי", המלא באהבה האישית והכנה אל בת זוגו ושותפתו המוזיקלית, ללא ספק מצליח לרגש ולגעת במאזין בעזרת כתיבה כנה וחסרת התאמצות וראוותניות כלשהן.
נקודת התורפה באלבום היא חוסר העושר המוזיקלי בו. כשלמאזין מובנת העובדה שהאלבום נעשה בתקציב צנוע ללא הפקת אולפנים יומרנית, זה לא מונע ממנו מלהרגיש בחוסר אלמנט ההפתעה – השירים די דומים במהותם המוזיקלית. על אף הטקסטים מלאי החשיבות והכנות, חסרים לנו עד מאוד ביטים שיוכלו "לפוצץ" אותנו איתם, ולהעביר לנו את התחושות המוצגות בשירים בתחושה חזקה ומוחשית יותר. נקודת תורפה נוספת היא החריזה המאולצת ("תחשוב על הכסף שבקניונים ביזבזת / מהיום את הבגדים תקנה בבסטה"), שנראית מעט כמו אוקסימורון אל מול המסר הרציני שהאלבום מנסה להעביר לנו.
על אף נקודות התורפה, "בקרוב אצלכם" מתפקד כאלבום צנוע וסולידי. האלבום ראוי לשבח בזכות האותנטיות חסרת הפשרות, הנראית כזעקה כמו מלאת תחינות למאזינים לשמוע ולהפוך להיות אוזן קשבת, אך לא במובן הבכייני ומלא צומי, אלא בזה המבקש בנימוס ומקבל את אוזן הקשבת הזו. לצערי, ההשפעות שנמש ושוליית הקוסם שאבו לא נשמעות הרבה פעמים לאורך האלבום, אך כשהן שם – זה פשוט עובד. מקווה שבאלבום הבא זה רק ימריא יותר, כי מכאן יש למה לצפות.
השאר תגובה